ליקוטי עצות · צדיק · אות כ״ז

וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נֶחְשָׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת, דְּהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת, וְהוּא נִדְמֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא חָכָם, וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַדֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַחָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, הֵם כֻּלָּם שְׁטוּת וּכְסִילוּת גָּמוּר, שֶׁמֵּחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים נִתְחַשֵּׁךְ [שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַשֵּׁךְ] אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ"ל: (שם)