ליקוטי עצות · צדיק · אות ס״ג

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו, לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ. וּמַה שֶּׁרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ וְאֵין הַכֹּל נִמְשָׁכִים אֵלָיו, זֶה הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁעַל־יְדֵי דִּבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם [הֵם] מַפְסִיקִין וּמַכְרִיחִין לְהִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא עַל־יְדֵי גֵּאוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְכָבוֹד, שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁיִּהְיֶה נִפְחָת כְּבוֹדוֹ וְיִתְבַּזֶּה כְּשֶׁיִּתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. עַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֹּר פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, [וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מֵעוֹדוֹ. וּכְשֶׁיַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת], אָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת, וְיִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (לק"א סי' ע')