ליקוטי עצות · צדקה · אות ל״ז

הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד, אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. כִּי צָרְכֵי הַגּוּף הֵם רַבִּים מְאֹד, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת הֵם רַבִּים מְאֹד, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת, וְהֵם מוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה מִתְבַּטְּלִים כָּל אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת. כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה זוֹכֶה שֶׁיַּשְׁפִּיעַ חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, רַק תִּהְיֶה מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים וְהוּא יַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (שם אות ג')