ליקוטי עצות · צדקה · אות ז׳

עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְעָנִי הָגוּן, עַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ. וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מָמוֹנוֹ גְּוָנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם עִקַּר הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמְשַׁבְּרִין הַקְּלִפּוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הָאָדָם בְּכָל פַּעַם שֶׁצָּרִיךְ לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּמִתְפַּשְּׁטִין עָלָיו מְאֹד וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה לְעָנִי הָגוּן מְשַׁבְּרִין אוֹתָם וְעוֹלִין מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה: (לק"א סי' כ"ה אות ד')