ליקוטי עצות · תלמוד תורה · אות כ״ב

פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' תָּמִיד, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ [בְּלִי הֶפְסֵק], רַק הַהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים. כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיִתְבַּטֵּל חַ"ו חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה הַהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים. אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, אָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ: (לק"א סי' ט"ז)