ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע כ״ט

צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאֹד מִלִּשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כִּי הֵם בְּחִינַת שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין תּוֹרָתָם מֵהַשֵּׁדִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה, וְעַל־כֵּן דַּרְכָּם לוֹמַר תָּמִיד דְּרוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁנִּתְקַבְּלִים לִפְנֵי הֶהָמוֹן, וְכָל דִּבּוּרֵיהֶם דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה וּטְעָמִים נִפְלָאִים. אֲבָל אֵין מְקַבְּלִים תּוֹעֶלֶת מֵהֶם, כִּי תּוֹרָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהּ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם נוֹפְלִים בְּנֵי אָדָם בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְבַזִּים וּמְחָרְפִים יִרְאֵי הַשֵּׁם, וְכָל הַהִתְנַגְּדוּת בָּא מֵהֶם: (לק"א סי' כ"ח אות א')