ליקוטי עצות · תפלה · קטע ל״א

כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל קֹדֶם הַדְּרוּשׁ, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים, וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַתְּנַת חִנָּם, וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ כְּלָל, רַק יַעֲמֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדַל וּכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים. וְכֵן אֵין לָאָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְעַקֵּשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא רְצוֹנוֹ, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן, וְאִם לָאו – לָאו: (שם אות ה')