ליקוטי עצות · תפלה · קטע ל״ג

כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, לַעֲשׂוֹת מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה וְרִבּוּי תְּפִלּוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהַנִּסְתָּר נִגְלֶה, וְיִהְיֶה לוֹ נִסְתָּר גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. וְאַחַר־כָּךְ יִתְפַּלֵּל עוֹד עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ גַּם הַנִּסְתָּר הַזֶּה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם יֵלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, לְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַשִּׂיג הַנִּסְתָּר הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר עַד שֶּׁיַּשִּׂיג וְכוּ'. עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּתְחִלַּת הָאֲצִילוּת, וְאַחַר־כָּךְ יִהְיֶה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף, וְאָז יִזְכֶּה לְתוֹרַת ה' וּתְפִלַּת ה' בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי דֶּרֶךְ זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִכְנָסִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, לְקַבֵּל מֵהֶם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה, כִּי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה כּוֹלֶלֶת הַכֹּל. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁהוּא הַבּוּשָׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יֶחֱטָא חַ"ו, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָל הַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת יָדַיִם, לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל גֵּרוּשׁ וּמַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם וְנִתְרַבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְנִתְתַּקֵּן הַקְּדֻשָּׁה, וְנֶחְתֶּמֶת בִּבְחִינַת חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם: (לק"א סי' כ"ב אות י')