ליקוטי עצות · תפלה · קטע ל״ה

צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי כָּל הַשְּׁטוּתִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּכָל הַיּוֹם, בְּאֵיזֶה עֵת שֶׁיִּהְיֶה, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בָּא דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וּמַשְׁמִיעַ אֶת עַצְמוֹ אָז דַּיְקָא, וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם מְאֹד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא. עַל־כֵּן, בְּעֵת הַתְּפִלָּה צְרִיכִים הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד עַל אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְעִרְבּוּב הַדַּעַת שֶׁבָּאִים וְעוֹלִין עַל לִבּוֹ אָז דַּיְקָא: (לק"א סי' ל' אות ז')