ליקוטי עצות · תפלה · קטע מ״ט

וְדַע, שֶׁעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר הֵן הֵן הַכְּלָבִים, וְהֵן הָעוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וּמִזֶּה תָּבִין מִמֵּילָא כַּמָּה גָּדוֹל עֲווֹנָם שֶׁל הַחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְרוֹצִים לְבַלְבֵּל תְּפִלָּתוֹ. כִּי הֵם נִקְרָאִים כְּלָבִים מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ". כִּי אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁמִּתְפַּלֵּל, לֹא זָכָה עֲדַיִן לְתִקּוּן הַבְּרִית, וּמַחֲמַת זֶה בָּא עָלָיו הַמַּחֲלֹקֶת הַזֹּאת שֶׁהִיא בְּחִינַת "כַּלְבָּא נָחִית" וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל הַחוֹלְקִים אֵינָם פְּטוּרִים מֵחֲמַת זֶה מֵעֹנְשָׁם, כִּי הֵם עוֹקְרִים אֶת נַפְשָׁם מִן הַקְּדֻשָּׁה, וּמַכְנִיסִים עַצְמָם לִהְיוֹת נִקְרָאִים בְּשֵׁם "כְּלָבִים" מַמָּשׁ, עַל יְדֵי שֶׁחוֹלְקִים עַל תְּפִלָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ"ל. כִּי בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְהַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ יְקָרָה מְאֹד (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר). אֲבָל הַחוֹלְקִים הֵם בְּחִינַת כְּלָבִים מַמָּשׁ, וְגָדוֹל עֲווֹנָם מִנְּשׂא רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם)