ליקוטי עצות · תפלה · קטע נ״ט

עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, וְאֵין לוֹ שׁוּם פְּנִיָּה בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי לָעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה מַפָּלָה לָרְשָׁעִים. וְאָז נִתְגַּלֶּה גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, דְּהַיְנוּ לִגְמֹר בְּפֹעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת: (לק"א סי' ס"ו אות ג')