ליקוטי עצות · תפלה · קטע ע״ו

עַל פִּי רֹב אֵין הָאָדָם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וְחִיּוּת כָּרָאוּי מֵחֲמַת רִבּוּי הַנְּפִילוֹת שֶׁנּוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ אֵיזוֹ נְקוּדוֹת טוֹבוֹת. כִּי בְּוַדַּאי אֵיךְ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי כְּבָר עָשָׂה כַּמָּה וְכַמָּה מִצְווֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְעֹרָבִים בִּפְנִיּוֹת וּפְסוֹלֶת הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי כֵן עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יְחַיֶּה וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי (עַיֵּן הִתְחַזְּקוּת אוֹת כ"ו וכ"ז): (לק"א סי' רפ"ב)