ליקוטי עצות · תפלה · קטע צ״א

צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, וְתֵכֶף שֶׁיַּתְחִיל לְהָאִיר הַיּוֹם יִתְפַּלֵּל תֵּכֶף בְּלִי אִחוּר וְלֹא יִלְמֹד עוֹד, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר מֵעֲסָקָיו עַד שֶׁמִּתְפַּלֵּל. וְגַם אַל יִטְעֶה בְּטָעוּת שֶׁל הַמַּחְמִירִים בְּעִנְיַן הַנְּקִיּוּת, וּמְבַלִּים זְמַן עַל זֶה וּמְבַטְּלִין רֹב יְמֵיהֶם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה מֵחֲמַת זֶה, וְגַם מֵאַבְּדִים אֶת גּוּפָם בְּיָדַיִם וּבָאִים לִידֵי חֹלָאִים רַבִּים עַל־יְדֵי זֶה, כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה. כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּשְׁטוּת, וְהוּא רַק מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר שֶׁמַּלְבִּישׁ עַצְמוֹ בְּחֻמְרוֹת אֵלּוּ, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל זְמַן שֶׁאֵין נִצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ, מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל. וְאַל תַּשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל סְבָרוֹת הַמַּחְמִירִים בְּעִנְיָן זֶה, כִּי טָעוּ בָּזֶה מְאֹד. וַאֲפִלּוּ אִם נִמְצָא בְּאֵיזֶה פּוֹסֵק חֻמְרָא בְּזֶה, אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ כְּנֶגֶד רֹב הַפּוֹסְקִים הַמְּקִלִּים בָּזֶה מְאֹד. וְגַם הַפּוֹסֵק הַמַּחְמִיר לֹא כִּוֵּן כְּלָל חַ"ו לְחֻמְרוֹת שֶׁל שְׁטוּת שֶׁל אֵלּוּ הַמְּבַלִּים זְמַן עַל זֶה, וְרֹב יְמֵיהֶם הֵם עוֹבְרִים זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְגַם אַחַר כָּךְ תְּפִלָּתָם וַעֲבוֹדָתָם מְבֻלְבֶּלֶת מְאֹד מֵחֲמַת זֶה. וְיֵשׁ לְךָ עַל מִי לִסְמֹךְ, עַל רֹב הַפּוֹסְקִים וְרֹב הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּיָמֵינוּ שֶׁהִזְהִירוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עַל זֶה כְּלָל: (שם סי' ל"א ל')