ליקוטי עצות · תפלה · קטע צ״ג

לִפְעָמִים אֵין לְהָאָדָם שׁוּם הִתְלַהֲבוּת בַּתְּפִלָּה, וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ הִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת וְלֵב בּוֹעֵר לְהַתְּפִלָּה. לְמָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ רֹגֶז עַד שֶׁבָּא בְּכַעַס וְנִתְרַגֵּז, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עַל זֶה בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (עֶר שְׁנִיצְט זִיךְ אַ רֹגֶז). כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ בִּקְדֻשָּׁה בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רֹגֶז, וְיַעֲשֶׂה לוֹ חֲמִימוּת וְתַבְעֵרַת הַלֵּב בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אַזוֹי וִויא אֵיינֶער שְׁנִיצְט זִיךְ אַה רֹגֶז. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לַחֲמִימוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, לְהִתְפַּלֵּל עִם לֵב בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל. וְכֵן בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ, עַל־יְדֵי כָּל הָעֵצוֹת הַמְבֹאָרִין בִּדְבָרֵינוּ, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שָׂמֵחַ, וְעַל־יְדֵי זֶה יָבוֹא בֶּאֱמֶת לְשִׂמְחָה, בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה, צְרִיכִין בְּיוֹתֵר לָעֵצָה הַזֹּאת. גַּם צְרִיכִין לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּנִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה: (שם סי' ע"ד ע"ה)