ליקוטי עצות · ארץ ישראל · אות י״א

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנוֹ (כַּמְבֹאָר בִּתְפִלָּה מִן אוֹת נ"א וְכוּ' עַד אוֹת נ"ו) מִתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, שֶׁהוּא תַּחַת יָד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְאֵין יְכֹלֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ לְהִתְגַּלּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁתָהּ אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הַמָּר הַזֶּה עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר זְכוּת אָבוֹת. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, וְלֹא דַּי שֶׁהָאָדָם נִצּוֹל מֵהָרָשָׁע, אַף גַּם רוֹאֶה בְּהָרָשָׁע מַה שֶּׁהָרָשָׁע רָצָה לִרְאוֹת בּוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁמְּלַמְּדִין עַל הָרָשָׁע. גַּם עַל־יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עוֹשֵׂי טוֹב זוֹכִין לִפְנֵי ה': (שם אות ב' ג' ח' ט')