ליקוטי עצות · ברית פגמו ותקונו · אות פ׳

מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוָה זֹאת שֶׁל נִאוּף, אֲזַי בְּקַל יוּכַל לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת. וְעַל־כֵּן הוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד, לְפִי רִחוּקוֹ מֵהַתַּאֲוָה הַזֹּאת, כֵּן הוּא קָרוֹב לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וְכֵן לְהֶפֶךְ חַ"ו. עַל־כֵּן, קֹדֶם שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּנִסָּיוֹן בְּצֵרוּף בְּתוֹךְ הַתַּאֲוָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וִישַׁבֵּר הַקְּלִפָּה שֶׁקָּדְמָה לַפְּרִי, יִזְכֶּה לַפְּרִי, הַיְנוּ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל: (שם אות א' ב')