ליקוטי עצות · ברית פגמו ותקונו · אות ס״א

הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף. כִּי יֵשׁ ג' מֹחִין בָּאָדָם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה הַזֹאת הוּא עַל־יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע וְלִזְכֹּר זֹאת, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הִרְהוּרִים אֵלּוּ חַ"ו, יִבְרַח מִיָּד מֵהָרוּחַ שְׁטוּת אֶל הַדַּעַת, וְיִפְרֹס מְחִצַּת הַמֹּחִין בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִיצָה מַמָּשׁ, [כִּי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מֵגֵן בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה כְּמוֹ מְחִצָּה מַמָּשׁ]. וְהָבֵן זֹאת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת, רַק כָּל אֶחָד יָבִין מֵעַצְמוֹ אֵיךְ לִבְרֹחַ וּלְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהָרוּחַ שְׁטוּת הַנַּ"ל, וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵיהֶם כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' ח' אות ב')