ליקוטי עצות · ברית פגמו ותקונו · קטע ס״ט

כְּשֶׁבָּאִים עַל מַחְשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מַשְׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמֵסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקָּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִזְדַּכֵּךְ הַחָכְמָה וְהַקּוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל אוֹת כ"ג. וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים אוֹת ב'): (לק"א סי' כ"ז אות ח')