ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ט · אות ב׳

ב וּלְהָקִים וּלְרוֹמֵם אֶת הַדַּעַת, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים; כְּשֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אֶת הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרוֹמֵם הַדַּעַת. בִּבְחִינַת (דברים ל״ב:י״א): כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, נִשְׁרָא – דָּא רוּחָא (כמובא בתיקון ג' מהי"א תיקונים), דָּא בְּחִינַת צַדִּיק, בִּבְחִינַת (במדבר כ״ז:י״ח): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ. יָעִיר קִנּוֹ – שֶׁהוּא מְעוֹרֵר הַמֹּחִין מִתַּרְדֵּמוּתָן, מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינַת שֵׁנָה. קִנּוֹ – דָּא קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה (משלי ד׳:ה׳), שֶׁהֵם הַמֹּחִין. וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִים כְּשֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֶצְלָם, בִּבְחִינַת: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְבָרוֹ, אֲזַי הֵם מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּחִלָּה, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת (תהילים קמ״ה:י״ז): צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: לִשְׁמֹעַ וְכוּ'. וְזֶה (תהילים ק״ג:כ׳): בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו, הַיְנוּ הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחִין תְּחִלָּה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה: עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, שֶׁעוֹשִׂין הַדִּבּוּר שֶׁהוּא נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל: