ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״א · אות א׳

אָמְרוּ לֵהּ: אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵי לְמָתָא. אַיְתֵי פָּארֵי, שְׁדָא לְהוּ. אָמַר לְהוֹ: אִפְשְׁלֵי לִי חַבְלֵי דְפָארֵי, וַאֲעַיְלֵהּ. אָמְרוּ לֵהּ: וּמִי אִיכָּא דְּמִפְשַׁל חַבְלֵי מִפָּארֵי. אָמַר לְהוּ: וּמִי אִיכָּא דְּמַיְתִי בֵּירָא מִדַּבְרָא לְמָתָא: לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה א צְדָקָה הִיא בְּחִינוֹת הַגַּלְגַּלִּים, כְּמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, גַּלְגַּל הוּא הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ בָּהּ שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְאַחַת־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב דף ט:): הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת), כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וּכְנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת. כִּי הַצְּדָקָה מַנְהֶגֶת כָּל גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, בִּבְחִינוֹת (משלי ל׳:י״ט): דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. נֶשֶׁר דָּא רַחֲמֵי (זוהר יתרו פ:), הַיְנוּ צְדָקָה (ב"ב י, זוהר נשא קמח.). וְזֶה שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל (ברכות נח:) נְהִירִין לִי שְׁבִילִין דִּרְקִיעַ כִּשְׁבִילִין דִּנְהַרְדָּעֵי, הַיְנוּ כִּשְׁבִילִין דִּנְהוֹרֵי דֵּעָה, בְּחִינוֹת צְדָקָה רַחֲמֵי, וְעִקַּר הָרַחֲמִים עַל־יְדֵי הַדַּעַת: