ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ח · אות א׳

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי וְכוּ' בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִין וְכוּ': (דברים ל״ב:נ״א) צֵירֵי זֶה בְּחִינַת: וַיִּיצֶר – יְצִירָה לְטָב יְצִירָה לְבִישׁ; יְצִירָה לְשָׂכָר יְצִירָה לְעֹנֶשׁ (זוהר בראשית דף כז. ובברכות סא), בְּחִינַת דִּין וְרַחֲמִים. וְזֶה בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): כִּי אִם לַבִּינָה תִּקְרָא. וְשָׁם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: חֶסֶד וְדִין, כִּי מִשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין. וְהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ט:י״ג): תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. וְהִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַתְּפִלָּה, מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחַ, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ' (תהילים ל״ה:י׳). וְהוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב י): בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי. כִּי כֹּחַ שֶׁאָדָם מַכְנִיס בַּתֵּבוֹת הֵם כ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם (אבות פ"ה), מְקַבְּלִין כֹּחַ מֵכ"ח אַתְוָן אֵלּוּ. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּכֹחַ, הֵם עַצְמָן הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״א:ט״ו-ט״ז): וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ; כִּי הֵם עַצְמָם דְּבַר ה', וְהֵם כֹּחַ מַעֲשָׂיו (תהלים קיא). וְהַמַּאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה; וְהַחֶסֶד הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת חִבּוּק. וְזֶה: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ – אֲזַי: וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת צֵל יָד, חִבּוּק יַד יָמִין (זוהר פנחס ריד:): אֲבָל הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, אֲזַי גּוֹרֵם שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכַּת נוֹצְרִים, סֻכַּת עַכּוּ"ם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ד:ח׳): אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר, שֶׁהוּא חִבּוּק דְּסִטְרָא אָחֳרָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שם לא): תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת – כִּי כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל עַכּוּ"ם גּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַשְּׁכִינָה הִיא רִיב עִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף מד:): שִׁמְעוּ הָרִים רִיב, דְּאִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא. כִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִיהִי רַבִּי (שם דף מה:), שֶׁנִּתְהַפֵּךְ אַתְוָן "רִיב" וְנַעֲשֶׂה "רַבִּי". וְעִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״א:ו׳): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. אֲבָל כְּשֶׁכֹּחַ הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה, נִפְגָּם, אֲזַי גּוֹבְרִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם, גּוֹבֵר יְמִין שֶׁקֶר, וְנַעֲשֶׂה מֵ"רַבִּי" "רִיב", אֲזַי אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא, שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ: