ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ו · אות ה׳

ה וּכְנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַיְנוּ מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ד:כ׳): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת (שם י'), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״ב:י״ג): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת; הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מַחֲנֵה דָּן שֶׁהוּא מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, כִּי דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י: ב"ק קיג). וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ בִּלְעוֹ מִפִּיו, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ, עַל כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמְאַסֵּף מָמוֹן, שֶׁהֵם נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הֵם בְּחִינַת הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּזָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת, שֶׁהֵם הַמָּמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת תַּאֲוַת עֲשִׁירוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעַל כֵּן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, רוֹדֵף אֶת מַחֲנֵה דָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ה:י״ח): וַיְזַנֵּב בְּךָ וְכוּ' וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים; דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יְרֵא אֱלֹקִים כַּנַּ"ל. כִּי מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, הוּא הִפּוּךְ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּמַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ"ל, כִּי מִתְגַּבֵּר בְּתַאֲוַת מָמוֹן, כְּדֵי לִתְפֹּס כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. אַךְ אַף־עַל־פִּי כֵן, אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ כְּלָל, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדֳּכַי, לְהוֹצִיא מֵאִתּוֹ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלַע: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): כִּי לָאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וָדַעַת – זֶה מָרְדֳּכַי, הַיְנוּ שֶׁמָּרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, נָתַן לוֹ חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל, וְזֶה: טוֹב לְפָנָיו, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (אבות פ"ו). וְלַחוֹטֵא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנֹס – זֶה הָמָן, הַיְנוּ שֶׁהָמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל, הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי אֱלֹקִים – בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁמָּרְדֳּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה כַּנַּ"ל. כִּי מָרְדֳּכַי מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (איוב כ׳:ט״ו): חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ; וְעוֹשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת אֵשֶׁת חַיִל (משלי לא):