ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ח · אות י״א

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (שבת לא): מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת. בַּבְלִיִּים, הַיְנוּ הַדּוֹר הַפּוֹגְמִים בְּהַדִּבּוּר, בְּחִינַת (בראשית י״א:ט׳): כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְרָאשֵׁיהֶם – הֵן כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר – סְגַלְגַּלּוֹת, הַיְנוּ סֶגֹּל גָּלוּת. סֶגֹּל זֶה בְּחִינַת הַהוֹד וְהַמַּלְכוּת, בְּחִינַת סְגֻלַּת מְלָכִים (קהלת ב׳:ח׳), גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל, שֶׁנִּפְגָּם אֶצְלָם הַהוֹד וְנִלְכָּדִים בְּגֵאוּת. וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת. חַיּוֹת זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, בְּחִינַת: טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת (יחזקאל יח): שׁוּבוּ וִחְיוּ, בְּחִינַת רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): וְתַחֲלִימֵנִי וּתְחַיֵּינִי – שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת, בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ"ל, מִפִּקְחֵי הַדּוֹר, מֵחַכְמֵי הַדּוֹר הַנַּ"ל, מִבְּחִינַת מֹשֶׁה הַנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, מֵחָכָם הַנַּ"ל, אֶלָּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. אֲבָל הַדּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּבְלִיִּים כַּנַּ"ל, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת שַׁבָּת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה, רָאשֵׁיהֶם, שֶׁהֵם כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר, סֶגֹּל גָּלוּת; הַהוֹד וְהַגְּדֻלָּה אֶצְלָם בְּגָלוּת, הַיְנוּ שֶׁנִּפְגָּם בְּחִינַת מַלְכוּת, וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנּוֹפְלִים בְּגַדְלוּת, חַס וְשָׁלוֹם: