ליקוטי מוהר״ן· רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ח · אות ז׳
ז וְעַל־יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, כִּי שַׁבָּת בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהַתְּשׁוּבָה הִיא מֵאַהֲבָה, בְּחִינַת: אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים (שיר השירים ז׳:ז׳); כִּי אַהֲבָה בָּא מִתַּעֲנוּג שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:י״ג): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, וּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה זֶה בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה (סוֹטָה לא. אִיתָא שָׁם: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר) – עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה עוֹשֶׂה חֶסֶד לִשְׁנֵי אֲלָפִים: