ליקוטי מוהר״ן· רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ט · אות ג׳
ג וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁמִירַת שַׁבָּת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בהקדמה דף ה:): אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. שַׁבְּתוֹתַי דָּא עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ דִּלְגוֹ. עִגּוּלָא – בְּחִינַת כִּסֵּא כָבוֹד הַנַּ"ל, בְּחִינַת: וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּא; וְרִבּוּעָא דָּא מִשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (שמות כ״ח:ט״ז): רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל, הַנֶּאֱמָר בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט. כִּי בְּחֹל הַשְּׁכִינָה מְבָרֶרֶת בֵּרוּרִים, וּבְשַׁבָּת הִיא שׁוֹבֶתֶת, וְלֶעָתִיד, שֶׁיִּתְבַּטֵל כָּל הָרָע, בִּבְחִינַת: וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע, אֲזַי יִהְיֶה יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. כֵּן עַל־יְדֵי עִגּוּלָא וְרִבּוּעָא הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָם נִתְבַּטֵּל הָרָע כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה נִתְהַוֶּה בְּחִינַת שַׁבְּתוֹתַי, בְּחִינַת עִגּוּלָא וְרִבּוּעָא: