ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ג · אות א׳

סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה כִּי בְּרִית נִקְרָא בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם אַמָּה, וּכְמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּלָשׁוֹן זֶה בַּגְּמָרָא (שבת קח:) וְהוּא בְּחִינַת אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֶׁהַבְּרִית כָּלוּל מֵהֶם. וְהוּא בְּחִינַת (ישעיהו ו׳:ב׳): שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד. שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, הֵם בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ"ל, וְהֵם נֶחֱלָקִים לְשָׁלֹשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת (שם) בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. כִּי פָּנִים הוּא בְּחִינוֹת וְטָפַח לוֹ עַל פָּנָיו (בבא קמא לב:). וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו הוּא בְּחִינוֹת שְׁנֵי טְפָחִים, בְּחִינוֹת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח הַנֶּאֱמָר בַּבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ:). וְכֵן בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו הוּא בְּחִינַת וְטָפַח לוֹ בְסַנְדָּלוֹ (בבא קמא שם). וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שְׁנֵי טְפָחִים כַּנַּ"ל, מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח. וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף, הוּא בְּחִינַת עוֹפוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָרְקָק (חולין כז:), בְּחִינוֹת טוֹפֵחַ עַל־מְנָת לְהַטְפִּיחַ (יומא עח גיטין טז עז ס:). וְכָל הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים כֻּלָּם כְּלוּלִים וּמֻנָּחִים בַּבְּרִית, כִּי הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים שֶׁבָּהֶם עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, בִּבְחִינַת (תהילים ל״ט:ו׳): הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּ יָמָי; כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ׳:י״א): שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וְכוּ' וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; הַיְנוּ שֶׁכָּל הַשֵּׁשֶׁת יָמִים, בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים, הִנִּיחַ כֻּלָּם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לא): בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית – בָּרָא שִׁית (תיקון יא). בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים, שִׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ"ל, שֶׁכֻּלָּם מֻנָּחִים וּכְלוּלִים בַּבְּרִית. וְזֶה בְּרֵאשִׁית – בְּרִית אֵשׁ (תיקון ג' דף יח). הַיְנוּ בְּרִית שֶׁהוּא כָּלוּל מִשִּׁשָּׁה יָמִים, שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם. וְזֶה בְּרִית אֵשׁ, בְּחִינַת שְׂרָפִים בְּשֵׁשׁ כְּנָפַיִם, שֶׁהֵן בְּחִינַת שִׁשָּׁה טְפָחִים כַּנַּ"ל. כִּי גַּם אֵשׁ יֵשׁ לָהּ שִׁשָּׁה כֹּחוֹת, וְכַמְבֹאָר גַּם לַמְחַקְּרִים, שֶׁיֵּשׁ שִׁשָּׁה כֹּחוֹת בָּאֵשׁ, הַיְנוּ: מַתִּיךְ וּמַקְפִּיא, מְבַשֵּׁל וְשׂוֹרֵף, מַשְׁחִיר וּמַלְבִּין. וְכֵן עוֹף יֵשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה כֹּחוֹת, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲפִיפָה הוּא נֶעֱלָם וּמִתְגַּלֶּה, קָרוֹב וְרָחוֹק וְכוּ':