ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ג · אות ו׳

וְהַנְּמָלָה הַמֻּנָּח בְּתוֹךְ פִּי הַנָּחָשׁ, הוּא בְּחִינוֹת חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא חָכָם הַיָּשָׁר וְהַצַּדִּיק וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְנִכְנָס בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אֲזַי כְּשֶׁאֵלּוּ הַחֲכָמִים נִכְנָסִים בַּחֲקִירָתָם לַחֲקֹר בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אָז יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם, הַיְנוּ עִם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל, כִּי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד בִּלְבּוּלִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְהוּא בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בִּטָּחוֹן בּוֹגֵד, שֶׁאֵינוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם וֶאֱמֶת כָּרָאוּי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (משלי כ״ה:י״ט): שֵׁן רוֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטַח בּוֹגֵד; הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַמִּבְטַח בּוֹגֵד הִיא בְּחִינוֹת שֶׁן רוֹעָה אֶת הֶחָכָם, שֶׁהוּא הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ כַּנַּ"ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם וְנִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת בְּיוֹתֵר, וְצָרִיךְ לוֹ תָּמִיד מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם. וּבֵין כְּשֶׁהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ וּבֵין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף, יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי בְּעֵת הָעֲפִיפָה צַעֲרוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מְאֹד. וְאֵין לוֹ שׁוּם נַיְחָא בֵּין כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, בֵּין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף. רַק שֶׁיֵּשׁ מְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וּבֵין הָעֲפִיפָה, וְהוּא בְּעֵת שֶׁפּוֹסֵק הָעֲפִיפָה וּמוֹרִיד עַצְמוֹ מִן הָעֲפִיפָה מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַמְעוֹפֵף בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁלְשֵׁל וּלְהוֹרִיד עַצְמוֹ לְמַטָּה, וַאֲזַי יֵשׁ לְהַנְּמָלָה הַנַּ"ל נַיְחָא, כִּי אֲזַי אֵינוֹ הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ מְעוֹפֵף. הַיְנוּ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה עִתִּים שֶׁהַחֲכָמִים נַיְחִים וְאֵינָם חוֹקְרִין, כְּגוֹן בְּעֵת שֵׁנָה וַאֲכִילָה, וְאָז יֵשׁ נַיְחָא לְהֶחָכָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ, כִּי הֶחָכָם הוּא בְּחִינַת נְמָלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו׳:ו׳): לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם; כִּי זֶה הֶחָכָם מְלַמֵּד דַּעַת וְדַרְכֵי ה' אֶל הָעָם: