ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות ה׳

אַךְ אַחַר כָּךְ מְקִלִּים הַיִּסּוּרִין וּמִתְנַחֲמִין עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין. כִּי עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין בָּא לִבְחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַבִּטּוּל, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה. כִּי עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, וְהִשִּׂיג שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִין הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, עַל יְדֵי זֶה נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה. וְהַשִּׂמְחָה הוּא כְּלִי אֶל חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, יָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים וְנָתְנוּ שְׁנֵי כְּתָרִים בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד, וּכְשֶׁחָטְאוּ וְכוּ', וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. נִמְצָא שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְעַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקָרְרִין הַיִּסּוּרִין אַחַר כָּךְ, כִּי עַל יְדֵי זֶה מְכַבִּין צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַרְגָּשַׁת הַיִּסּוּרִין הוּא בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ, כִּי צִמָּאוֹן הוּא עַל יְדֵי מְלִיחוּת, וּמְלִיחוּת הוּא בְּחִינַת יִסּוּרִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): נֶאֱמַר בְּרִית בְּמֶלַח, וְנֶאֱמַר בְּרִית בְּיִסּוּרִין. כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא בַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי עִקַּר גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁמְּגַדְּלָהּ וּמְתַקְּנָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ט:ב׳): גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. וּכְשֶׁהַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אֲבָל כְּשֶׁנִּפְגָּם הַשֵּׂכֶל, אֲזַי הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה (תהילים ק״ז:ל״ד). וְהַמְלִיחוּת הוּא בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁמַּרְגִּישִׁין עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וְהוּא בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי הַהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקָרְרִין הַיִּסּוּרִין, וּמְכַבִּין הַצִּמָּאוֹן, בִּבְחִינוֹת (ישעיהו נ״ה:א׳): הוֹי כָל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהילים צ״ד:י״ב): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ; כִּי עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין זוֹכֶה לְהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה סִימָן שֶׁפָּעַל עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין וְקִבְּלָם כָּרָאוּי, כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁזֶּה סִימָן שֶׁזָּכָה לִבְחִינוֹת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין, וְעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ כַּנַּ"ל: