ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ו · אות ז׳

וְזֶה סוֹד (ברכות יח:): מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהִקְנִיטַתּוּ אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן וְכוּ', וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. וְסִפּוּרָם הָיָה עַל אוֹדוֹת פַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא. שֶׁהִקְנִיטַתּוּ – זֶה בְּחִינַת הַחֲרוֹן אַף; שְׁתֵּי רוּחוֹת – זֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי רוּחוֹת הַנַּ"ל, הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן אַף, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. וְזֶה תָּלוּי בִּבְחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁעַל יָדָהּ מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל: וְלֹא גִּלָּה יוֹתֵר, אֵיךְ כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת מְרֻמֶּזֶת בְּמַאֲמָר זֶה: