ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות י׳

(מִן תֵּבַת "וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ" עַד כָּאן לֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי): וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ״ח:כ״ו): וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – בְּחִינַת הֻלֶּדֶת הַנֶּפֶשׁ בְּלִי קִשּׁוּי לֵילֵד, בְּחִינַת (ירמיהו ד׳:ל״א): צָרָה כְּמַבְכִּירָה; שֶׁהוּא בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, וְגַם הוּא בְּחִינַת גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (זכריה י״ב:י׳): כְּהָמִיר עַל הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא צַעַר הַגִּדּוּל. מִקְרָא קֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שֶׁהַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ט:מ״ג-מ״ד): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ כַּנַּ"ל: (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר):