ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות י״ב

אֲבָל צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק זֶה הַדִּין, כִּי הַדִּינִים הֵם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיק אֶת הַדִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק. כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. כִּי יִצְחָק נוֹלָד מִשָּׂרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁנִּקְרֵאת שָׂרָה עַל שֵׁם שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא. וְעִקַּר הַדִּין הוּא, כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁאָז נִקְרֵאת הַמַּלְכוּת צֶדֶק כַּיָּדוּעַ, כִּי צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. וְאָז כְּשֶׁהַמַּלְכוּת הִיא בִּבְחִינַת צֶדֶק, אָז הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַדִּין שֶׁל יִצְחָק. שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת: וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת: נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה.