ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ד · אות ז׳

וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד הַבּוֹרֵא, הוּא רַק שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ. וְהַחָכְמָה נִקְרָא כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי א׳:ו׳): וְאִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי. וְאָב נִקְרָא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא) אַבְרֵךְ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה. וְעַל־יְדֵי חָכְמָה נִתְחַדְּשׁוּ הָעוֹלָמוֹת, כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְתָא בְּרָא עָלְמִין, וְהַתּוֹרָה נִקְרָא חָכְמָה, וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה (בראשית רבה פרשה א). וּכְשֶׁבָּא הַנֶּפֶשׁ אֶל הַחָכְמָה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם. וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם: