ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות י״ג

וּצְרִיכִין לְדַבֵּר בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל וְאֶפֶס, וְזֶהוּ בְּחִינַת (בראשית ב׳:כ״ד):: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד – שֶׁיְּהֵא הַגּוּף אֶחָד עִם הַדִּבּוּר. (שֶׁהוּא בְּחִינַת חַוָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ג׳): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַצֵּלָע הַנַּ"ל, בְּחִינַת: וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד) דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְלָבוֹא לָזֶה, לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי, הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב דף י): גּוּף קָשֶׁה פַּחַד שׁוֹבְרוֹ, וּפַחַד הוּא בְּחִינַת (בראשית ל״א:מ״ב): פַּחַד יִצְחָק, דְּהַיְנוּ יִרְאָה: