ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ג׳

וְתוֹרָה וּתְפִלָּה, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, שֶׁהוּא שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם. וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאָה נָפְלוּ עוֹלָמוֹת לְמַטָּה, וְהָעוֹלָמוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, וְנִתְפַּזְרוּ לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת. וְעַל־יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה צֵרוּף מֵהַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה עוֹלָם. וְזֶה: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, כִּי מֵהָאַרְצִיּוּת נִתְעַלֶּה הַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם. וְזֶהוּ: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה, אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי בְּשֻׁתָּפִי וְכוּ'; כִּי הוּא גַּם כֵּן כְּמוֹ בּוֹרֵא בְּמִלּוּלוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּנַּ"ל.