ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ׳ · אות א׳

יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם (תהילים כ״ט:י׳-י״א): הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁגָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין פ"ג), שֶׁלֹּא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. וּמַה הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁמְּחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ויקרא דף יב:) בַּפָּסוּק: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, כִּי זֶה הַמַּלְאָךְ – מֵאֵשׁ וְזֶה – מִמַּיִם, שֶׁהֵם תְּרֵי הֲפָכִים, כִּי מַיִם מְכַבֶּה אֵשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וּמְחַבְּרָם יַחַד. וְהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, כִּי יוֹסֵף מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים – חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית ל״ז:ב׳): וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי שְׂמֹאל דּוֹחָה (סוטה מז), אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ (בראשית שם) – הוּא בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי יָמִין מְקָרֶבֶת (סוטה שם). וּכְתִיב (בראשית מ״ב:ו׳): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ – זֶה בְּחִינַת חֲסָדִים. וְנֶאֱמַר אֶצְלוֹ (שם מא): וַיִקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים; שֶׁהוּא מֹחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת [שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כַּיָּדוּעַ]: