ליקוטי מוהר״ן· רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ו · אות ב׳
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסֵעַ עֲדַיִן פְּסִיעָה קְטַנָּה כַּנַּ"ל. סוֹעֲדִים בּוֹ – הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ סַעַד וְרֶגֶל שְׁלִישִׁי. לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – הַיְנוּ שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ"ל. וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ כָּרָאוּי, הוּא עַל יְדֵי: צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים – הַיְנוּ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה בְּשַׁבָּת כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּנַּ"ל: