ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות ח׳

ח וְדַע, שֶׁזֶּה הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ יְנִיקָתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, מִמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, כְּשֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל, כִּי זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קדושין לב:), וְצָרִיךְ הָאָדָם, כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין, כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וּבָא לוֹ יוֹם מִימֵי חַיָּיו, לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ תּוֹסְפוֹת אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קינים פ"ג): זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן; כִּי צְרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ לְהוֹסִיף בּוֹ קְדֻשָּׁה וָדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:ה׳): וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם – שֶׁכָּל יוֹם צָרִיךְ שֶׁיָּאִיר בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים, הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מוֹסִיפִין אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע הַנַּ"ל, (כִּי מִנְּפִילַת הַיָּמִים שֶׁל הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר אֵין דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת כַּנַּ"ל, מִפְּגַם הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁל אֵלּוּ הַזְּקֵנִים יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא חָכְמַת הַטֶּבַע) וּמִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן עַל־יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת וְהַיָּמִים, שֶׁנּוֹפְלִים מֵהַזְּקֵנִים הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (איוב י״ד:א׳): קְצַר יָמִים, שְׂבַע רֹגֶז; הַיְנוּ שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל. קְצַר יָמִים זֶה בְּחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַזִּקְנָה וְהָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁהַזְּקֵנִים פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יְמֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וָדַעַת כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת קְצַר יָמִים, וּמִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הֶפֶךְ מֵצַח הָרָצוֹן, וְזֶהוּ: שְׂבַע רֹגֶז – הֶפֶךְ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים כָּרָאוּי, בְּחִינַת: זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת (ישעיהו ט׳:י״ד): זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים – שֶׁעַל יְדֵי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשׂוּא פָנִים, כִּי נְשִׂיאַת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלִישָׁע לִיהוֹרָם (מלכים ב ג׳:י״ד): לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ – שֶׁאֱלִישָׁע לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם רָצוֹן לִיהוֹרָם, רַק עַל־יְדֵי נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַצָּה אֵלָיו. נִמְצָא שֶׁנְּשִׂיאוּת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, וְזֶה בְּחִינַת זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים, כַּנַּ"ל: