ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה מ״ו · אות א׳

מְסִירַת־נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה, וְהַמָּמוֹן הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי אֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ (דברים כ״ד:ט״ו), דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת וְסַכָּנוֹת קֹדֶם שֶׁמַּרְוִיחַ הַמָּמוֹן, וְאַחַר־כָּךְ נוֹטֵל הַמָּמוֹן וְנוֹתְנוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ. וְכֵן בִּתְפִלָּה אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם (חיי שרה דף קכד:), שֶׁהִיא בְּחִינַת: כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם וְכוּ', הַיְנוּ מְסִירַת־נֶפֶשׁ. כִּי צָרִיךְ יְגִיעָה גְּדוֹלָה וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, וְתַחְבּוּלוֹת לָנוּס וְלִבְרֹחַ מֵהֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם, נִמְצָא שֶׁהוּא מְסִירַת־נֶפֶשׁ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: