ליקוטי מוהר״ן· רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות י״ב
יב וַאֲזַי כְּשֶׁבָּא טֻמְאָה הַנַּ"ל עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, אֵין תִּקּוּן רַק עַל־יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, שֶׁהֵם רְפָאֵל וְגַבְרִיאֵל וְכוּ', שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי הַמֶּרְכָּבָה, כַּמּוּבָא, שֶׁצָּרִיךְ לְקַשְּׁרָם, לְתַקֵּן פְּגַם הַמֶּרְכָּבָה הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן קֹדֶם הַשֵּׁנָה נִתְתַּקֵּן מִקַּדְמוֹנִים לוֹמַר קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, דְּהַיְנוּ: מִימִינִי מִיכָאֵל, וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל וְכוּ'; כִּי עַל־יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאָה הַנַּ"ל: