ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ס״ו · אות א׳

הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹצֵא אֶחָד חוּץ לַשּׁוּרָה וּפוֹרֵק עֹל, אֲזַי הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילוֹ. עַל־פִּי מָשָׁל, שֶׁפַּעַם אֶחָד נָסְעוּ שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם עִם סוּס מְבֹהָל וּמְשֻׁגָּע, וְנָשָׂא אוֹתָם הַסּוּס וְהִשְׁלִיכָם מִן הָעֲגָלָה. וְעָמַד אֶחָד וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּס בְּאֶגְרוֹף, וְהִכָּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה. וְשָׂחַק מִמֶּנּוּ הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא אַתָּה מַכֶּה אֶת יָדְךָ, וּמַה תּוֹעִיל לְהַסּוּס הַכָּאָה זוֹ, רַק אַתָּה צָרִיךְ לִקַּח רְצוּעָה, שֶׁמַּכִּין בָּהּ הַסּוּסִים, לְהַכּוֹת אוֹתוֹ. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן, וְלָקַח רְצוּעָה וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּס. וְעָמַד הַסּוּס וְרָץ בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה, וּבָרַח וְנָשָׂא אוֹתָם וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם לְתוֹךְ רֶפֶשׁ וָטִיט, וְהַסּוּס בָּרַח לוֹ לְהַלָּן. נִמְצָא, שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ עֵצָה טוֹבָה. וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁיִּקַּח חֶבֶל יָפֶה, וְיִקְשֹׁר אֶת הַסּוּס לְאֵיזֶה אִילָן, וְיַכֶּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה, וּבָזֶה יְלַמְּדוֹ לְהֵיטִיב. וְעָשָׂה כָּךְ, וְהִכָּה הַסּוּס הַרְבֵּה וְנִתְיַגַּע. וְרָאָה שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ עֵצָה טוֹבָה, כִּי אֵינוֹ כְּדַאי הַסּוּס כֻּלּוֹ בְּעַד הַיְגִיעָה וְהַקֹּצֶר־רוּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, וְאֵין תַּקָּנָה לְסוּס כָּזֶה רַק לִירוֹת אוֹתוֹ עַל־יְדֵי קְנֵי־שְׂרֵפָה, וְזֶה צַר לוֹ. כָּךְ כְּשֶׁאֶחָד יוֹצֵא לַחוּץ, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה – אֵין יְכוֹלִין לִמְצֹא עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ אוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר, אַךְ כָּל הָעֳנָשִׁים הֵם נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר (ישעיה סג), כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹ צַר כִּבְיָכוֹל; כְּמוֹ־כֵן אֵצֶל הַצַּדִּיק גַם־כֵּן, כִּי גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב (משלי יז), כִּי הָעֹנֶשׁ שֶׁמַּעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, הוּא נוֹגֵעַ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי הָאָדָם נִתְהַוָּה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (משלי י): צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם; שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב׳:י׳): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. נָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד – הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה רָאשִׁים כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק, וְעַל־כֵּן אִם הוּא מַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, נוֹגֵעַ אֶת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן: גַּם עָנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב כַּנַּ"ל: