ליקוטי מוהר״ן· רבי נחמן מברסלב
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ח · אות ט׳
הַעְתָּקָה מִכְּתַב־יַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ, מַה שֶּׁמָּצָאנוּ אֶצְלוֹ. וְהֵם רָאשֵׁי־פְרָקִים מֵעִנְיָן הַנַּ"ל, וְעוֹד נוֹסָף דְּבָרִים בָּהֶם מַה שֶּׁלֹּא בֵּאֵר בְּפֵרוּשׁ. וּכְפִי הַמּוּבָן מֵאֵלּוּ הָרָאשֵׁי־פְרָקִים יִרְאֶה הַמְעַיֵּן שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הָעִנְיָן הַנַּ"ל עוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ בְּפֵרוּשׁ כִּי־אִם עִנְיָן הַנַּ"ל: וָאֶתְחַנַּן. מַתְּנַת חִנָּם. חִנָּם, עֲרָיוֹת. פְּגַם הַדַּעַת. מֹשֶׁה, דַּעַת. פְּרִישׁוּת. פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. הַבְּרִיאָה, מַתְּנַת חִנָּם. עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. הַבְּרִיאָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', הַיְנוּ עֲשִׂיַּת הָעוֹלָם. הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. הַהִוא, הַהַעְלָמָה. כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ: