ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה א׳ · קטע ג׳

וּבְכֵן תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁלּא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהַיֵּצֶר הָרָע וְהָרוּחַ שְׁטוּת לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי, לְבַטֵּל אוֹתִי, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת עַל-יְדֵי הַמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת, כְּאִלּוּ הוּא מֵסִית אוֹתִי לְאֵיזֶה דְּבַר מִצְוָה, וְהוּא טוֹמֵן בָּזֶה רֶשֶׁת לְרַגְלַי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ כָּל זֶה אָנָּא יְהֹוָה, חוּס וַחֲמֹל עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהַצִּילֵנִי מִמֶּנּוּ מֵעֲצוֹתָיו הָרָעוֹת הָאֵלּוּ, לְבַל יִהְיֶה לוֹ כֹחַ לְהַטְעוֹת אוֹתִי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּבִלְבּוּלִים הַלָּלוּ