ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י׳ · קטע י״א

אַךְ הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי בָּשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ וְדַעְתֵּנוּ מְעֻרְבָּב וּמְבֻלְבָּל מְאֹד בְּכַמָּה מִינֵי שְׁטוּתִים וְשִׁגָּעוֹן, עַד שֶׁאוֹרְבִים עָלֵינוּ גַּם בְּמַחֲשָׁבוֹת שְׁטוּת שֶׁל פְּנִיּוֹת וְגַבְהוּת כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ וּמִכָּל צַד אוֹרְבִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וּמִצִּדֵּי צְדָדִים, עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי לְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר הָגוּן לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, לְהֵיכָן אָנוּס לְהֵיכָן אֶפְנֶה, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי, צַר לִי מְאֹד, "גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי", מֵחֲמַת רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַפְּנִיּוֹת הַמִּתְגַּבְּרִים לְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי, חַס וְשָׁלוֹם מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר מַה אֶצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲווֹנִי עֲשֵׂה עִמִּי מַה שֶׁתִּרְצֶה, הִנְנִי בְּיָדְךָ כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הַצֵּל לְקוּחִים לַמָּוֶת, וּמָטִים לַהֶרֶג תַּחְשֹׂךְ וְתַצִּיל וּתְמַלֵּט בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים מִמָּוֶת לְחַיִּים, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל: