ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג · קטע ד׳

וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", שֶׁתּוֹרֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד, וְתַדְרִיכֵנִי בְּכָל עֵת וְשָׁעָה בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן הַתַּעֲנִיּוֹת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גדֶל עצֶם מַעֲלַת הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית שֶׁהוּא עִקָּר הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל לְעֻמַּת זֶה נִמְצָא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּלִי רְשׁוּת הֶחָכָם הָאֱמֶת וּבִפְרָט מִי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה שֶׁהִזְהִירוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּתַעֲנִית שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב, וְכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל זֶה, וּמִלְּבַד רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַל עִנְיָן הַתַּעֲנִית מִצַּד כּבֶד הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, נוֹסַף לָזֶה רִבּוּי מְנִיעוֹת הַמּחַ מִצַּד הַסְּפֵקוֹת הָרַבִּים שֶׁבְּלִבִּי עַל עִנְיַן הַתַּעֲנִית כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ תתרז עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתְּזַכֵּנִי לֵידַע בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה וּבְכָל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וְלֹא אֲבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל עַצְמִי מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, רַק אֶזְכֶּה מֵאִתְּךָ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת אֲמִתִּי וְתַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל תַּעֲנִית וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל גַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי הָרָע, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת מִבְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם קָמִים תָּמִיד כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לִכְנס בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם כַּמָּה מִינֵי חוֹלְקִים וּמוֹנְעִים וּמַלְעִיגִים בְּכַמָּה אֳפָנִּים, לְהַטּוֹתָם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת הֵן עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדָתְךָ מוֹנְעִים אוֹתָנוּ הַרְבֵּה מְאד בְּלִי שִׁעוּר, אֲשֶׁר כִּמְעַט "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", כִּי כָל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְרַעְיוֹנַי, מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדִּי בִּלְבּוּלִים רַבִּים בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, אֲשֶׁר כָּל זֶה נִקְרָא מַחֲלֹקֶת וּכְנֶגֶד כָּל אֵלּוּ הַמַּחֲלֹקוֹת צְרִיכִין תַּעֲנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּהַתּוֹרָה הַזּאת