ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג · קטע ט׳

מָלֵא רַחֲמִים אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים מֵתִים וּפְגָרִים מַמָּשׁ הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים, עַל יְדֵי רִבּוּי וְעצֶם פְּשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים מְאד מְאד שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ הוֹצֵאתִי הַחַיּוּת מִיָּמִים הַרְבֵּה בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל מְאד, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי עַל הַיָּמִים חַיּוּת מִלְּמַעְלָה עַל יְדֵי תוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אַף גַּם הוֹצֵאתִי מֵהֶם עֶצֶם חַיּוּתָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי שֶׁעָשִׂיתִי בָּהֶם אֲשֶׁר תִּקּוּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים הוּא עַל יְדֵי תַעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, רַחֵם עָלַי וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכחַ הַתַּעֲנִית הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְכחַ שֶׁל כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְעַנּוֹת בְּחַיַּי, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדָם לְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים הַמֵּתִים וְאֶזְכֶּה לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כּחַ שֶׁל יְמֵי הַיְנִיקָה בְּכחַ הֶחָלָב שֶׁיָּנַקְתִּי מִמְּעֵי אִמִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת וּלְהַעֲלוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הֵנָּה וְאֶזְכֶּה בְּיוֹם צֵאתִי מִן הָעוֹלָם לָבוֹא וְלִכְנס לְפָנֶיךָ עִם כָּל הַיָּמִים שֶׁל כָּל יְמֵי חַיַּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְיִהְיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלִּי שְׁלֵמִים וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וּמְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלָא אֵיעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ