ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ד · קטע ז׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֶּן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי כְּפִירוּת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים רַבִּים, בְּרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרבֶת דִּין כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת רַחֵם רַחֵם, חֲמל חֲמל, בְּעֵת צָרָה הַזּאת כִּי רַע וָמַר מְאד רַע וָמַר, רַע וָמַר רַע וָמַר כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ וְלֹא דַי לָנוּ בִּמְרִירוּת נַפְשֵׁנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", אַף גַּם אָנוּ רוֹאִים מֵרָחוֹק צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר, וְהָעִקָּר צָרוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַפִּילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים רוֹצִים לְהִתְפַּשֵּׁט חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ וְנִתּוֹסֵף לָזֶה עצֶם הַצָּרָה מֵרִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים אֲשֶׁר נִתְרַבָּה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם "וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם".