ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז · קטע א׳

אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְלֹא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הַחוֹלְקִים עָלַי וְקָמִים כְּנֶגְדִּי וְחוֹתְרִים חֲתִירוֹת תַּחְתַּי חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹשִׂים לִי מַה שֶּׁעוֹשִׂים הָרַחֲמָן יִשְׁמְרֵנִי, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶעֱמד כְּנֶגְדָּם לַעֲשׂוֹת לָהֶם כְּנֶגְדָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים לִי, רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אַל תּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ", וּכְתִיב. "אַל תּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע, קַוֵּה לַיהוָה וְיוֹשַׁע לָךְ" וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כְּעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁהַכּל דָּשִׁין עָלֶיהָ וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְהָפֵר מַחְשְׁבוֹת אוֹיְבַי וְשׂוֹנְאַי, "וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וִיקֻיַּם בָּהֶם. "כּוֹרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפּל וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב", וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.