ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז · קטע ד׳

מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים, "מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ עַתָּה, אֵיךְ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי עַתָּה הַצִּילֵנִי מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת בְּכָל הָאֳפָנִּים, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יַחַלְקוּ וְלֹא יָרִיבוּ עָלַי לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁאֲנִי לֹא אֶהְיֶה חוֹלֵק עַל שׁוּם אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד מַחֲלֹקֶת עַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבִפְרָט עַל צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְלֹא אֵצֵא לָרִיב עִם שׁוּם אָדָם, רַק אֶזְכֶּה לֶאֱהב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲזִיק בְּשָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".