ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז · קטע ז׳

וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת כָּרָאוּי, מִתּוֹךְ רב שִׂמְחָה וּמִתּוֹךְ עשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲווֹנוֹת, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם קְפֵדָא עַל הוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רַק אֶתְחַזֵּק וְאֶתְאַמֵּץ בְּכָל עז לְהַרְבּוֹת בְּכָל מִינֵי מַעֲדַנִּים וּמַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת טוֹבִים לִכְבוֹד שַׁבָּת קדֶשׁ וְלֶאֱכל הַרְבֵּה בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁהִזְהַרְתָּ אוֹתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אִכְלוּהוּ הַיּוֹם" וְכַאֲשֶׁר הִזְהִירוּ אוֹתָנוּ חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל עז כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קדֶשׁ וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מֵאֲכִילַת חוֹל וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת קדֶשׁ לְתַקֵּן פְּגַם חִלּוּל שַׁבָּת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁקָּשֶׁה מְאד לְבָשָׂר וָדָם לִהְיוֹת נִזְהָר וְנִשְׁמָר בִּשְׁלֵמוּת מֵחִלּוּל שַׁבָּת רַק אַתָּה לְבַד תִּשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי חִלּוּל שַׁבָּת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְזַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן כָּל פְּגַם חִלּוּל שַׁבָּת שֶׁפָּגַמְתִּי מֵעוֹדִי.