ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״א · קטע ב׳

וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְשַׁבֵּר וּלְסַלֵּק מֵעָלַי מִדַּת הַגַּאֲוָה, שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁלּ א יַעֲלֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד וְנִדְנוּד גֵּאוּת בָּעוֹלָם וְאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת וְתִתֵּן לִי שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֲמִתִּיּוֹת מֵאִתְּךָ בְּאפֶן שֶׁאוּכַל לְהָפִיק דַּרְכֵי הָעֲנָוָה, וְאֶנָּצֵל מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה, מֵעֲנָוָה שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד, שֶׁזּאת הָעֲנָוָה הִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת, שֶׁלּ א תִּהְיֶה כַּוָּנָתִי, חַס וְשָׁלוֹם, לִהְיוֹת עָנָו כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר עַל יְדֵי זֶה, רַק תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְתַכְלִית הָעֲנָוָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.